לאבד שליטה ?

לאחרונה נשים רבות נחשפו באמצעי התקשורת האנלוגיים והדיגיטליים לקמפיין מושקע שבו כיכבה אישה אטרקטיבית ומלאת חיוניות ובריאות.

היא הציגה  פיתרון "קסם" לכל הנשים שסובלות מקושי בשליטה על מתן השתן בצורת תחתונים סופגים.

נשאלת השאלה מה לאישה התמירה והקורנת  שהופיעה על גבי מסך הטלוויזיה ובשער העיתון ולתחתונים סופגים?

האומנם זה הפיתרון הראוי עבור נשים פעילות וחיוניות שמתפקדות היטב מנטאלית ופיזית בחיי היום יום?

האומנם לא ניתן היה למנוע את תופעת דליפת השתן בשלב מוקדם יותר של חייהן?

האומנם נגזר עליהן גורלן לאבד שליטה על גופן ולהיות תלויות עד סוף ימי חייהן בתחתונים סופגים ?

אכן נשים רבות גם בגיל צעיר יחסית סובלות מתופעת בריחת שתן  לא מבוקרת שגורמת למבוכה, תסכול, חרדה ופגיעה בדימוי הגופני ובאיכות החיים שלהן.

בחלק גדול של המקרים התופעה נגרמת כתוצאה מהיחלשות שרירים ורקמות ברצפת האגן שממוקמת בתחתית הבטן ומשמשת תמיכה לשלפוחית השתן, לרחם ולרקטום. לכל אחד מן האיברים הללו יש פתח מעבר דרך רצפת האגן: פתח השופכה מלפנים שמוביל אל מערכת השתן, פתח הנרתיק במרכז שמוביל אל מערכת המין והרבייה ופי הטבעת מאחור שמוביל אל מערכת העיכול. רצפת האגן משמשת ראשית כנושאת אברי הבטן והאגן,אך יחד עם זאת היא חייבת להיות גמישה על מנת לאפשר את  הפעילות התקינה של מערכת ההפרשה, קיום יחסי מין ומעבר הילוד בתהליך הלידה.

בכדי  לעמוד במשימות הללו  מורכבת רצפת האגן  ממערכת של שרירים המחוברים לעצמות האגן ויוצרים מבנה דמוי ערסל  אשר עליו מונחים אברי האגן. מעל השרירים  ביניהם ומתחתם מצויה  מערכת של רצועות רקמת חיבור המאפשרת יציבות ותמיכה באברי האגן. ואחראית  על מיקומם התקין של אברי האגן.

היחלשות  הרקמות, השרירים  והרצועות עשויה לפגוע בשליטה על הסוגרים ואיבוד לא מבוקר של שתן וצואה וצניחת דפנות הנרתיק וחלק מאברי האגן אל חלל הנרתיק ואף מחוצה לו.

קושי בשליטה על מתן שתן מבוקר הינה תופעה שכיחה אצל נשים רבות החל מהעשור הרביעי לחייהן הקשורה  לעליית הלחץ התוך בטני כפי שזה קורה בעת שיעול, התעטשות, צחוק, הרמת משאות כבדים,פעילות ספורטיבית מאומצת ועוד.

חולשת השרירים הטבעתיים ושינוי זווית מוצא השופכה משלפוחית השתן , נגרמים לעיתים קרובות  כתוצאה מריבויי לידות, משקלי ילודים גדולים, לידות מכשירניות וגם מעודף משקל, הרמת משאות כבדים, ירידה ברמות הורמוני המין בגיל המעבר והבלות. פגיעות במערכת העצבית המבקרת את תפקוד השלפוחית ומנגנון ההשתנה עלולות גם הן ליצור בעיות וכן לגורם התורשתי יש חלק מכריע בהופעת הבעיה.

תופעה שכיחה ומטרידה זו  של קושי בשליטה על מתן שתן מבוקר נובעת בחלק גדול של המקרים  מחוסר מודעותן של  נשים לחשיבות הרבה של חיזוק שרירי רצפת האגן על בסיס יומיומי באמצעות  ביצוע תרגילים שנועדו לכך. חלק גדול מאוכלוסיית הנשים  אינן נחשפות מספיק למידע חיוני זה במהלך חייהן, לא במערכת החינוך ולא בשרות הבריאותי ובעיקר בהקשר להריון ,לידה וגיל המעבר. גם מכוני הכושר והחוגים לפעילות גופנית לא תורמים להפצת הידע החשוב הזה ונשים מגיעות למצבים בלתי הפיכים המחייבים בסופו של דבר התערבות כירורגית שבפעילות מונעת מוקדמת הייתה יכולה להיחסך מהן.

בצרפת למשל משרד הבריאות השכיל להכיר בחשיבות תפקודה התקין של רצפת האגן והתווה מדיניות של רפואה מונעת במסגרתה הוצעה לנשים   תוכנית של "חינוך מונע" שמטרתה לדאוג לתחזוקה וחיזוק מערכת רצפת האגן של אוכלוסיית הנשים המתאימות. על מנת לממש פרויקט זה נקבעה תוכנית אימונים מיוחדת המורכבת מבדיקות ,הדרכה צמודה ואימון והפעלה של שרירי רצפת האגן. הנשים בצרפת נהנות מקורסים מיוחדים במימון ממשלתי מלא. חשיפתן של הנשים בצרפת לחשיבות של חיזוק רצפת האגן כבר בגיל צעיר תורמת רבות להעלאת הנושא לתודעה ומונעת מהן פגיעה באיכות חייהן וניתוחים מיותרים.

יש לקוות שתוכנית כזו תגיע אף אלינו ועד אז מן הראוי שכל הנשים גם אם הן אינן סובלות עדיין מאיבוד שתן תתפננה להיבדק אצל רופאי/ות נשים , או אורוגינקולוגים/יות  שיבדקו ויאבחנו את מצב האישה ורצפת האגן ויקבעו באיזו מידה יש להפעיל באופן מונע את המערכת.

לדברי ד"ר בני פיינר מנהל השירות לרצפת האגן וגינקולוג בכיר  במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי "הלל יפה", ההמלצה הטובה ביותר , כמו כמעט בכל דבר ברפואה בימינו ,היא לבצע פעילויות מניעה פשוטות כחלק משגרת היום יום- התעמלות ייעודית לרצפת האגן –בין אם האישה בקבוצת סיכון או לא. זאת לא רק למניעת בעיות אפשריות בעתיד, אלא כתרומה לאיכות החיים.

נשים יקרות! החזרנה לעצמכן את השליטה על גופכן !!!